המכון הישראלי לגישור (ע"ר) הינו עמותה ללא מטרות רווח
הפועלת לעידוד השימוש בשירותי גישור איכותיים בישראל.

תוכלו לבחור מבין עשרות המגשרים המופיעים ברשימת המגשרים של המכון,
התאם לצרכיכם ועל פי הרקע, הנסיון וההכשרה של המגשרים.

גישור במחיר מסובסד
בקליניקה לגישור

צור קשר אופקי
Sending

שאלות ותשובות

גישור הוא תהליך בו שני צדדים לסיכסוך פועלים ליישובו בדרך מכובדת, בהדברות בינהם ובעזרתו של מגשר.
במהלך הגישור, המגשר מסייע לצדדים להבין מה האינטרסים האמיתיים שלהם ומה האפשרויות האחרות העומדות בפניהם (למשל – לפנות לבית המשפט). לאחר שנבחנו כל האפשרויות, יכולים הצדדים להחליט אם הגישור הוא באמת האפשרות המתאימה להם ביותר ואם כך, יבחרו להגיע להסכם מתוך הגישור.

בכל מקרה, התהליך הוא בשליטה מלאה של הצדדים והוא ימשך כל עוד הם מעוניינים בקיומו. גם הסכם, אם יושג, יהיה מתוך בחירה והסכמה של הצדדים. המגשר אינו מחליט או מכריע. כל הפתרונות וההסכמות הם מתוך בחירה של הצדדים ולא של המגשר.

הליך הגישור משאיר את כל האחריות בידי הצדים לסיכסוך וזאת בניגוד להליכים משפטיים או בוררות בהם אחריות ההכרעה מועברת לגורם חיצוני (שופט, בורר). בכך, הגישור מעודד את הצדדים לקחת אחריות.

הגישור הטרנספורמטיבי רואה בסיכסוכים כהזדמנות לגדילה והתפתחות, ומתמקד בהעצמת הצדדים והבאתם להכרה באחריותם לסיכסוך. מחקרים מראים שצדדים המשתתפים בגישור מפגינים שיפור בהתמודדותם עם קשיים וסיכסוכים עתידיים.

בגישור הצדדים הם אלו שמחליטים והאחריות לתהליך ותוצאותיו נישארת בידיהם.
למגשר אין סמכות להחליט או להכריע בסיכסוך. למעשה, בדרך כלל המגשר אפילו אינו מציע פתרונות אלא רק מסייע לצדדים להעלות ולגבש את הפתרונות שהם מעוניינים בהם.
תהליך זה שונה מאוד מהתהליך בבית המשפט, בו האחריות לתהליך היא בידי השופט אשר בסופו של דבר מכריע, על-פי שיקוליו. הדיון בבית המשפט הוא על-פי החוק והעובדות וההוכחות שהצדדים מביאים. זהו "דיון זכויות", זאת אומרת: אילו זכויות החוק מקנה, או: "מה מגיע לי?". לעיתים תכופות אנו רואים שאין התאמה בין מה ש"מגיע לי" ובין מה שאני באמת צריך.
לעומת זאת, בגישור הדיון מתמקד בצרכי הצדדים ("דיון צרכים") ומחפש מענה אמיתי לצרכים אלו. כוחו של תהליך הגישור היא באפשרות למצוא פתרונות יצירתיים למענה על הצרכים הרבה מעבר למגבלות החוק.

היחודיות של סיכסוכי משפחה ובעיקר כאשר מעורבים ילדים, נעוץ בכך שההגעה להסכם אינה מציינת את סוף התהליך, אלא את תחילתה של תקופה ארוכה (בדרך כלל שנים רבות) בה הצדדים צריכים להמשיך לפעול בשיתוף פעולה ובכבוד הדדי לטובת הילדים.
בהליך הגישור ניתן דגש רב לעידוד הדברות ישירה וליצירת התשתית לתקשורת ולשיתוף פעולה בין הצדדים, במיוחד במקרים בהם מעורבים ילדים.

למידע נוסף אודות גישור גירושין, בקרו במרכז לגישור משפחה.

לגישור ניתן לפנות בכל שלב במהלך הסיכסוך. רצוי לפנות לגישור לפני הפנייה לבית המשפט. הפנייה לבית המשפט מלווה בדרך כלל בליבוי הסיכסוך והחרפתו וגורמת נזק שהוא לעיתים בלתי הפיך (בייחוד בסיכסוכי משפחה).
ניתן לפנות לערוץ של גישור גם תוך כדי ההליכים המשפטיים. במקרה זה ניתן להשהות את ההליכים המשפטיים כל עוד הגישור נמשך, אם כי לעיתים ההליכים המשפטיים אורכים זמן כה רב (חודשים ושנים) כך שניתן לבצע תהליך גישור מהיר ויעיל מבלי לעכב או להשפיע על ההליכים המשפטיים.

לבחירת המגשר\ת יש חשיבות רבה להצלחת התהליך. חשוב לבחור מגשר מקצועי שהגישור מהווה עיקר עיסוקו וחלק מהותי מתפישת עולמו.
כדאי לברר עם המגשר, עוד בשיחת הטלפון המקדימה, מה היא גישתו לגישור (למשל: גישור טרנספורמטיבי)? מגשר צריך לדעת להגדיר ולהסביר את גישתו להליך.
ניתן גם לברר האם המגשר מציע פתרונות או מאפשר לצדדים להגיע לפתרונות משלהם? האם כאשר התהליך "נתקע" הוא מנסה לשכנע את הצדדים ולוחץ עליהם להסכים לפתורנות המוצעים?
אפשר גם לשאול את המגשר האם הוא מומחה מקצועי בתחום הסיכסוך ומה דעתו לגבי הנושאים הרלוונטיים? מגשר מקצועי לא ינקוט בעמדה אישית בנושא הסיכסוך אלא יאפשר לצדדים להגיע להסכם המשקף את דעתם שלהם.

מקצוע הגישור ומקצוע עריכת הדין הם מקצועות שונים בתכלית.
עורך-דין (עו"ד) הינו מומחה בניהול הליכים משפטיים, ולשם כך הוא צריך להיות מומחה לניהול מלחמות משפטיות ולהיות בקי בחוק ובנהלים לפנייה לבתי המשפט וכלים משפטיים נוספים העומדים לרשותו.
המגשר, לעומת זאת, אינו מנהל מלחמות אלא להיפך – המגשר מנהל תהליכי הדברות ושיתוף פעולה. לשם כך המגשר צריך להיות מומחה לתקשורת בונה בין אנשים, ועליו לדעת לסייע להם למצוא את האינטרסים המשותפים.
בהתאם, תכונות האישיות המאפיינות מגשרים שונות מאוד מאלו המאפיינות עורכי-דין.
כמובן שיש עורכי-דין שהם מגשרים מצויינים, וגם מגשרים שהם עורכי-דין מצויינים, אך ככלל – אין התאמה בין שני המקצועות.

באופן כללי ניתן לומר שעלות תהליך גישור היא כעשירית מהעלות של הליך משפטי בעזרת עורכי-דין המתנהל בבית המשפט.
הליך גירושין המתנהל בבית המשפט עולה בדרך כלל כמה עשרות אלפי ש"ח מכל צד ובקלות עלול להסתיים בכ-100 עד 150 אלף ש"ח עבור שני הצדדים. כל זאת מבלי לציין את המחיר הנפשי הכבד והשפעתו על הצדדים והילדים (טיפול פסיכולוגי בהמשך יוסיף על העלויות…).
הליך גישור לגירושין עולה בקירוב כעשירית מסכום זה.
מקובל לתמחר את הגישור לפי שעת עבודה, כאשר טווח המחירים המקובל רחב מאוד ונע בין 200 ש"ח ועד 600 ש"ח מכל צד. מחירון בית המשפט מדבר על 400 ש"ח לשעה מכל צד.

תהליך הגישור מעוגן בחוק הישראלי אשר מאפשר את הגישור בכך שמחיל על התהליך סודיות וחיסיון.
סודיות – בכדי להגן על מידע רגיש (למשל מידע עיסקי) של הצדדים.
חיסיון – בכדי שמידע והצעות המועלות לדיון לא תהוונה ראייה בבית המשפט. באופן זה הצדדים יכולים להציע רעיונות ופשרות מבלי לחשוש שהדבר יחייב אותם בהמשך במידה ולא יושג הסכם.

בחירת המגשר היא מורכבת וקריטית להצלחת התהליך.
בארץ אין הסמכה פורמאלית של מגשרים או רגולציה ממשלתית בתחום, ולכן חשוב לבחור מגשר אשר למד את המקצוע בצורה מקצועית, ולברר אם עבר את שלושת הקורסים הקיימים בארץ, כפי שאושרו ע"י ועדת גדות ומשרד המשפטים:

  • קורס גישור בסיסי
  • קורס גישור משפחה
  • הקורס המתקדם להתנסות מעשית בגישור ("פרקטיקום")

מידע ומאמרים

מיומנויות הגישור כדרך להתמודדות עם ריבים בין ילדים

הגישור מספק לנו מספר כלים מעשיים ויעילים המאפשרים לנו כהורים להוביל את ילדנו בהתמודדות עם קונפליקטים. הגישור רואה בקונפליקטים כהזדמנות להתפתחות ולהתמודדות עם אתגרים, קשיים ומצוקות, והוא מסייע לנו לגלות את הכוחות הפנימיים שלנו.

  • אמיר זימן

יישום החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה

על יישום החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה בתום חצי שנה לכניסתו לתוקף - כתבתו של עו"ד אמיר זימן

מגֻשר או מִתְגַּשֵּר

המונח "מגֻשר", הוא מבניין פועל (כמו שֻלם, משֻלם). זהו בניין סביל, ואינו מתאים לתאר את הליך הגישור בו המשתתפים לוקחים חלק פעיל. מונח מתאים יותר הוא: "מִתְגַּשֵּר", השייך לבניין התפעל, המשמש לתיאור של פעולה חוזרת (רפלקסיבית) - פעולה שהנושא עושה על עצמו: מִתְפַּקֵּד, התלבש, התפטר.

הגדלת פעילות בעקבות כניסת חוק ההתדיינות לתוקף

המכון הישראלי לגישור (ע"ר) מבחין בסימנים ראשונים להגדלת הפעילות בעקבות כניסת חוק ההתדיינות בענייני משפחה לתוקף ביולי 2016 מתוך ניתוח הפעילות באינטרנט.

הסכם הורות משותפת

עו"ד ומגשר אמיר זימן מספר על הליך גישור ליצירת הסכם הורות משותפת.

פסק דין חדש בנושא חיסיון בגישור

לאחרונה ניתן פסק דין מעניין בנושא החיסיון בגישור. דובר בסכסוך בנוגע לבעלות על מקרקעין, שבמהלך דיון ההוכחות נקרא עורך דין ע"י ב"כ המבקש להגיש תצהיר עדות ראשית. עורך הדין סרב לעשות זאת וכשעלה על דוכן [...]

תקדים: הורות גאה ודמי לידה

תקדים בבית הדין לעבודה: שני גברים, שהביאו לעולם תאומים - כ"א מזרע אחר ובביציות של אותה תורמת, יהיו זכאים שניהם לדמי לידה, מענק לידה ודמי אשפוז. אתמול, 28.4.2015, פורסמה החלטת בית המשפט במקרה הבא: ההורים, [...]

  • המכון הישראלי לגישור

מאמר: ביסוס אמפירי להצלחה של תחום הגישור המשפחתי

לאחרונה התפרסם מאמר מעניין של ד"ר ג'ואן קלי, פסיכולוגית ילדים ומגשרת מצפון קרוליינה, ארה"ב. המאמר בודק האם יש ביסוס אמפירי להצלחה של תחום הגישור המשפחתי, בעיקר במקרים של גירושים/פרידה וענייני הסדרי ראייה. המאמר מציין כי [...]

גישור גאה

גישור גאה כמו גם גישור משפחות חדשות הוא תהליך גישורי המיועד ליחידים ותאים משפחתיים מהקהילה הגאה ומקטגוריית המשפחות החדשות. גישור זה עוסק בנושאים המיוחדים לעצם ההשתייכות לקהילה הגאה, לדוגמא בקשיים הנוגעים ליציאה מהארון ולקשרים עם [...]

  • המכון הישראלי לגישור

האומנם "שקט אחרי הסערה"? הרצון בפרק ב' לאחר הגירושין

מאת" אורנה שפטר, עו"ד, עובדת סוציאלית ומגשרת, מנהלת מרכז הגישור למשפחה של "מכון שינוי" (המאמר כתוב בלשון זכר, אולם מופנה לשני המינים) לעיתים שני בני הזוג מחליטים להפרד ו/או להתגרש, ולעיתים רק אחד מבני הזוג [...]

  • המכון הישראלי לגישור

קבוצת תמיכה ומידע לנשים וגברים בתהליכי גירושין

מאת: אורנה שפטר, עו"ד, עובדת סוציאלית ומגשרת. מנהלת מרכז הגישור למשפחה ב"מכון שינוי"   לקבוצות תמיכה כוח מרפא הנובע מהחוויה המשותפת של המשתתפים בהן, מאותה שותפות גורל שביניהם ומההבנה שהכאב משותף לכולם. לקבוצה יש עוצמה [...]

הלקוח מול התאגיד – איך מגשרים?

הקדמה במדורי הצרכנות בתקשורת נכתב רבות על התחושה הרווחת בציבור, לפיה התאגידים  לא ממש מביאים בחשבון את הלקוח , וזאת לעיתים אף בלשון המעטה. כוונת הדברים היא שמדובר, בדרך כלל, בלקוח רגיל, "אזרח מן השורה" [...]

מלחמה וגישור

 כשלוח השידורים מתמלא במהדורות החדשות, הרשת מוצפת בקישורים פוליטיים והרחוב הומה בשיח חרשים. אני חוזרת אל נקודת ההתחלה, אל המקטע הזה בחיי והסיבות בגללן בחרתי לעסוק בגישור. מתחזקת מחד בידיעה שזו אלטרנטיבה ומאוכזבת מאידך משום [...]

פס"ד לחלוקת מזונות ע"פ החוק – באופן יחסי להכנסות ההורים

27.4.14: תשמ"ש 13325-12-13: כבוד השופט יהורם שקד (ת"א) פס"ד לפיו נקבעו מזונות ע"פ החוק, והמזונות חולקו בין שני ההורים באופן יחסי להכנסותיהם. נסיבות המקרה: ילד אחד, בן כ-10, משמורת אצל האב, האם אינה יהודיה, דת [...]

פקידי סעד לא יכריעו בסכסוכים שבין בני זוג‎

אושר לקריאה ראשונה : פקידי סעד לא יכריעו בסכסוכים שבין בני זוג‎ 18 ביוני 2014, כ' בסיון תשע"ד, בשעה 12:30 תוכן דף ​בתי המשפט לא יוכלו עוד לאצול מסמכותם לגורמים חיצוניים כדוגמת פקידי סעד, לצורך [...]

Loading...
  • מנסים להגיע להסכמות אך לא יכולים להפסיק לריב?

    המגשרים יעזרו לכם להקשיב זה לזה. בתהליך מובנה הם יעזרו לכם לבנות אמון ותקשורת בינכם, כלים חשובים אשר ישמשו אתכם גם בהמשך הדרך.

  • הצוות המקצועי

    לבחירת המגשר הנכון יש חשיבות רבה להצלחת התהליך. תוכלו להעזר ברשימת המגשרים של המכון לבחירת מגשר מתאים לכם.

  • רוצים להתגרש ולא יודעים היכן להתחיל?

    מגשרי המכון יעזרו לכם לאורך כל התהליך החל בבניית ההסכמות ועד לאישור ההסכם בבית המשפט.

    Button Text
    Button Text
אורנה שפטר

אורנה שפטר מגשר\ת משנת 2011

אני מאמינה כי במרבית המקרים ניתן להגיע להסכמות באמצעות תהליך גישור, גם בסכסוכים זוגיים ומשפחתיים וגם במקרי גירושין. התהליך הגישורי אינו קל או פשוט, להפך, זהו תהליך הדורש מהמגשר והצדדים הרבה סבלנות, אורך רוח ויצירתיות. אבל, סופו שהוא חתימת הסכם ויישור ההדורים בין הצדדים, שווה את הקשיים האובייקטיבים שנחוו בדרך.
כמו כן, אני רואה, כי פשוט יותר לחזור ולקיים מערכת יחסים בין אישית, הורית, זוגית או משפחתית, לאחר תהליך של גישור, מאשר לאחר כל אופציה אחרת.
כאשר אני מגשרת בגישור לגירושין, אני כותבת את ההסכם, שולחת את הצדדים לייעוץ משפטי בטרם החתימה על ההסכם, מגישה בשמם את ההסכם לבית המשפט לענייני משפחה/בית הדין הרבני, ומגיעה עימם לדיון בדבר אישור ההסכם.
במהלך שנות עבודתי כמגשרת לגירושין גישרתי בין בני זוג בכל הגילאים החל מצעירים ללא ילדים וכלה בבני הגיל השלישי (60+) כשהם סבא וסבתא לנכדים.
אין שני גישורים דומים ואין גישור אינסטנט, בכל גישור יש סוגיה מיוחדת משלו (למשל: האם להפלה בעקבות הרצון של הבעל להתגרש מיד לאחר הכניסה להריון יש מחיר כספי? האם יש פיצוי עבור השקעה רעיונית והשקעת זמן בבניית בית במושב שנשאר אצל הבעל והאישה לא תזכה לגור בו, היות והנחלה שייכת לחמות? האם בעל יכול להסתמך בגירושין על ירושה שאמורה להתקבל מהוריה של האישה? וכיו"ב…). האתגר בגישור לגירושין הוא לבנות לכל זוג את ההסכם (או שמא החליפה) המתאים להם וחשוב מזאת- הסכם להמשך קריאה שבני הזוג יוכלו לחיות איתו בשלום ולקיים אותו, משום שמה שחשוב אינו ההסכם לכשעצמו אלא מה קורה ביום לאחר שהוא קיבל תוקף של פסק דין.
במהלך עבודתי כמגשרת לפרידה ו/או גירושין, זיהיתי שאצל מרבית הזוגות יש פערים בין שני הצדדים. בדרך כלל הצד שהוא יוזם הפרידה/גירושין מגיע/ה לתהליך הגישור שלם/ה יותר עם ההחלטה להיפרד, בעוד הצד השני, זה/ו שנגרר/ה לתהליך מגלה קשיים שעלולים לתקוע את התהליך ו/או לסיימו בטרם הגיע לסופו. כדי להקל על שני הצדדים יזמתי את קבוצות התמיכה.
ההשתתפות בקבוצה המורכבת מנשים וגברים מאפשרת למשתתף מכל מין לשמוע גם את הקשיים שחווה "הצד השני", להיות ער לבעיות המאפיינות את הצד השני ולגלות כלפיו אמפתיה. בדרך זו הלמידה, ההפנמה וגיבוש העצמי החדש כפרוד/ה ו/או גרוש/ה, כחצי מזוג הורים לילדים המשותפים וכבן זוג לעתיד מעוצבים כשהמשתתפים בקבוצה מודעים ומחוברים יותר למציאות הקיימת.
בכל קבוצה יכול להשתתף רק אחד מבני הזוג.

אברהם אלטלף

אברהם אלטלף מגשר\ת משנת 2000

אברהם אלטלף, עו"ד ומגשר.
מומחה בתחום המשפחה – גירושין, ירושות, עזבונות, משפט מסחרי ומקרקעין.

דיינה הר אבן

דיינה הר אבן מגשר\ת משנת 1999

דיינה הר-אבן, עו"ד ותיקה משנת 1977, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת משרד עצמאי, עוסקת באופן רציף בגישור החל משנת 1990, ומשכך בעלת ניסיון עשיר ומגוון בגישור משפחתי. ב-1992 ייסדתי את "המוסד לבוררות בהליכי גירושין" שפעל בירושלים בשיתוף עם פסיכולוגים להמשך קריאה ועובדים סוציאליים; החל משנת 2007 ניהלתי את חברת הגישור "מגשרים בע"מ" שמשרדיה פעלו בתל-אביב, ואת "המרכז הבינתחומי לליווי המשפחה". בכל עת אני מגשרת בסכסוכים ובמחלוקות בתא המשפחתי במשרדי הפרטי. בנוסף להשכלתי המשפטית הרחבה בתחומי המשפט השונים, עברתי קורס לטיפול משפחתי במכון "ברקאי", קורס קוצ'ינג, ולימודים אוניברסיטאיים בפילוסופיה, מיומנויות אלה מסייעות לי בניהול הליכי גישור.

טלי ניצן הלוי

טלי ניצן הלוי מגשר\ת משנת 2009

תוכנית "דמיון – מיומנויות גישור לגיל הרך" פועלת בגני ילדים החל משנת 2012. התוכנית יצרה המחשה של מיומנויות הגישור על ידי תיאטרון בובות ומבוססת על קונפליקטים שנאספו בתצפיות.
מתוך הידע שנצבר בגנים פותחו הסדנאות להורים ואנשי חינוך. בסדנאות ההורים אנו להמשך קריאה עונים על השאלה שמעסיקה הורים רבים: מה עושים כשהילדים רבים וכיצד נסייע להם לצאת מזה מחוזקים?

ציפי המרמן

ציפי המרמן מגשר\ת משנת 2009

עורכת דין קולבורטיבית ומגשרת בין בני משפחה. מאמינה במשפחה, ביכולת להגיע להסכמות בדרכי הידברות ובחשיבות היתרה שיש לכך בין בני משפחה. מנהלת הליכים תוך זמינות מירבית, כבוד ונחרצות בין בני משפחה ומכוונת להטמעה של דרכי הדברות לניהול קונפליקטים, על רקע חשיבות המשך היחסים לטובת הילדים המשותפים, ושאר בני המשפחה.

איתי אדמון

איתי אדמון מגשר\ת משנת 2012

מגשר משפחה וגירושין.
גרוש ואב, מהנדס ואיש הייטק במקצועי, מביא את נסיוני כמגשר, כמגושר, כמנהל וכאב, וכן את נסיוני האישי מתחום המשפחה והגירושין.
כיום אני מוביל את המכון הישראלי לגישור הפועל לקידום הגישור בארץ.

מריאלה יעבץ בוחניק

מריאלה יעבץ בוחניק מגשר\ת משנת 2002

עובדת סוציאלית , מגשרת, יועצת ארגונית ומרצה ,בעלת תוארB.A בעבודה סוציאלית, .M.A במנהל חינוכי וביישוב סכסוכים ומו"מ. מגשרת משפחתית, מנחה מסמיכה בקורסי גישור, מרצה בתחום ניהול קונפליקטים וגישור נרטיבי. מובילה תהליכים של בניית שותפויות ובניית הסכמות להמשך קריאה בארגונים וקהילות.

דני כפרי

דני כפרי מגשר\ת משנת 2001

פסיכולוג ומגשר.

יעל גיל

יעל גיל מגשר\ת משנת 1999

יעל גיל, עו"ד ומגשרת.

עוסקת בגישור משנת 2000.

מתמחה בתחום דיני המשפחה, גירושין, ירושות, עזבונות.

דנה בן חמו

דנה בן חמו מגשר\ת משנת 2013

מגשרת מוסמכת מחיפה, ענייני משפחה, גירושין ועסקים.
בוגרת תואר ראשון מבר אילן במדעי החברה.
מגשרת בתיקים מבית משפט ובפרויקטים בקהילה.
מגשרת בקונפליקטים רב מערכתיים ורב תרבותיים.
מרצה ומנחת סדנאות לגישור.

רשימת המגשרים הארצית

רשימת המגשרים הארצית

ברשימת המגשרים של המכון מופיעים למעלה מ-50 מגשרים בפריסה ארצית.
במקרים מורכבים תוכלו להעזר ברשימת המגשרים הבכירים.

לרשימת המגשרים

הקוד האתי

הקוד האתי

המגשרים המשתתפים בתוכנית מתחייבים לפעול על פי הקוד האתי של המכון.

הקוד האתי…

חניכה ופיקוח (Supervision)

חניכה ופיקוח (Supervision)

המגשרים המשתתפים בתוכנית עובדים בצמוד למגשר בכיר המפקח על עבודתם, כמקובל במקצועות מקבילים.

משוב

משוב על מגשרים

המגשרים המשתתפים בתוכנית יבקשו משוב מהמשתתפים בגישור. המשוב מנותח ע"י החונך של המגשר והמסקנות משמשות ללימוד ולשיפור.